גניבה ממעביד
לפני שעוסקים בעבירת גניבה ממעביד, יש להבין את היבט החוק בהליך של גניבה כללית. חוק העונשין עוסק בין היתר בעבירות שעניינן פגיעה ברכוש. ע"פ סעיף 391 לחוק העונשין: "עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע בשביל מעבידו, וערכו עולה על 1,000 ₪, דינו - מאסר 7 שנים".
ראשית, כדי לבחון אם בכלל ניתן ליחס לאדם עבירה של גניבה ממעביד, צריך להתייחס למגבלה הראשונה ולקבוע האם היתה בענייננו עבירה של גניבה.
ע"פ סעיף 383 לחוק העונשין, גניבה מתקיימת בכל אחד מהמקרים הבאים:
1. נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע.
2. בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, הוא שולח בו יד במירמה לשימוש אישי שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
מה הכוונה בביטויים אלו?
נטילה = השגת החזקה בדרכים שונות כמו תחבולה, הפחדה, בטעות הבעלים ובידיעתו של הנוטל כי ההחזקה הושגה כך, במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את בעליו של הרכוש.
נשיאה = לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר - הסרתו לאחר ניתוקו הגמור.
בעלות = לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה.
דבר הניתן להיגנב = דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם
מה דינו של גניבה "רגילה" או גניבה ממעביד?
דין גניבה "רגילה" – מאסר של 3 שנים, אלא אם נקבע לגניבה עונש אחת בגלל נסיבות המקרה או בגלל טיבו של הדבר שנגנב.
דין גניבה ממעביד – מאסר של 7 שנים
מדוע מבדילים בין ענישה ובהחמרה של גניבה ממעביד לעומת גניבה "רגילה"?
המחוקק מצא לנכון להחמיר כאשר מדובר בעבירת גניבה ממעביד, כי במקרה זה יש מערכת יחסים של אמון!
ומשזה הופר, יש להחמיר עם האדם אשר הפר אמון. המעביד סומך על העובד ומפקיד בידיו את רכושו מתוך בטחון כי זה בהשגחה
ו"בידיים טובות".
לא תיתכן כל מערכת יחסים תקנית בין עובד למעביד אילו יפרו הצדדים את אמונם זה בזה והעובד יבצע עבירת גניבה ממעביד.
לפיכך, מצא לנכון המחוקק להרתיע את העובד שיישמר מלגנוב ממעבידו, תוך שהוא מבין את השלכות הגניבה ממנו.
גם בית המשפט, בהלימה עם הקבוע בחוק, יחמיר בענישה של גניבה ממעביד בהשוואה לגניבה אחרת.
בכל מקרה, עבירות של גניבה הינן חמורות ובית המשפט נוטה להחמיר עם המבצע עבירת רכוש מסוג זה.
לא אחת נגזר דינם של הגונבים ממעביד בענישה של מאסר בפועל.