נהיגה בשכרות

מזה שנים מורגשת עלייה בתאונות דרכים קשות שמקורן בנהיגה בשכרות. לפיכך, משטרת ישראל מנסה לצמצם את התופעה הזו ככל שניתן באמצעות אכיפה שיטתית.

מקומות בילוי כמו פאבים, מועדונים ואולמות אירועים ידועים למשטרה. בעקבות זאת, במקרים רבים מסמנת המשטרה את המקומות הללו כיעד ומציבה בהם ניידות שיבצעו בדיקות אקראיות של הנהגים.

נהגים שנעצרים ויש חשד כי נוהגים בשכרות, יעברו סדרה של בדיקות, לפיהן ייקבע אם נהגו בשכרות או לאו. בעקרון, מצב שכרות אינו נמדד על פי סממנים חיצוניים כמו אדם שמתנדנד או מדבר בצורה לא הגיונית. ישנם פרמטרים אחרים לקביעה זו וקיימת הגדרה על פי חוק לסוגייה זו.


ע"פ סעיף 64ב' לפקודת התעבורה, נהג שיכור הוא:

  1. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה.

  2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן


מה הכוונה ב"ריכוז אלכוהול בגוף?

מדובר על ריכוז האלכוהול בדגימת אויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מהבאים: 1. 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר

אויר נשוף. 2. 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ"ל דם.


מי שעונה על אחד מהפרמטרים מהללו ייחשב כנהג שנהג בשכרות, בלי קשר לתחושתו ומצבו הגופני.


נתפסת נוהג בשכרות?

נמצאת כבעל רמת אלכוהול הסוטה מהכמות המותרת? פנה מייד אל עורך דין בנושא תעבורה. כמובן שניתן לפנות אל כל משפטן אחר, אך ההמלצה היא לפנות אל גורם מקצועי שפגש מקרים דומים בעבר. גם אם לא יוכל לבטל את ההרשעה לחלוטין, במקרים רבים יוכל להקל עליה, לקצר את משך זמן הפסילה, להקטין את הקנס ולקצר את משך הזמן של תפיסת הרכב, בייחוד במידה והרכב אינו שייך לנהג שנתפס נוהג בשכרות.


7 צפיות0 תגובות