top of page
  • ורד חן

עבירות סחיטה ואיומים

מדובר במצבים של הפחדת אדם או שימוש בשמו או שם משפחתו של אדם כדי להטיל אימה ולסחוט טובות הנאה כספיות, מיניות, הטבות במקום העבודה או גניבה מוסווית.

לאדם הפשוט קשה מאוד להתמודד עם עבירות אלוף ולכן הערכאות המשפטיות השונות מתייחסות אליהן בחומרה מרובה ובכובד משקל.

יחד עם זאת, ההבדל בין איומים ואזהרות הוא דק כל כך, עד כי קשה מאוד להבדיל בין איום ממשי לבין אזהרה או התגוננות בפני הצד שכנגד, ורבים לא יודעים כיצד נוהגים במקרים של חשד להפללה או רצון להקל על הנאשם אחרי עבירה ראשונה.




כיצד מוגדרות עבירות סחיטה באיומים על פי החוק?

 

ההגדרה: עבירות פליליות כתוצאה מאלמנט ההפחדה, מניעה מהאדם לחיות את חייו באופן טבעי ורגיל, ושימוש בפרטיו האישיים, חולשותיו ו/או שמו או קשריו של המאיים כדי להוציא ולקבל טובות הנאה שונות ובלתי מוסריות. החוק מגדיר את הפעילות הזאת כפלילית מתוך רצון למנוע מקרים של איומים כאלה ואחרים. יש הטוענים כי העונשים במקרים של סחיטה ואיומים הם נמוכים מידי (כמו שנת מאסר אחת בפועל בלבד). אולם, עונש זה אינו קל כלל וניתן באופן כמעט מיידי תוך התחשבות בגורם החלש.


בנוסף, במקרה של הרשעה בעבירת סחיטה ואיומים יקבל הנאשם גם אזהרות ועונשים על תנאי במידה ויחזור על התנהגות זו או התנהגות פלילית אחרת.


כיצד מבדילים בין אזהרה וסחיטה באיומים? וכיצד מבדיל ביניהן החוק?

 

אזהרה היא פעולה אשר אין בה איום על תוצאות שפוגעות באופן פיזי, מנטלי או כלכלי באדם. אזהרה יכולה להיות לצורך הגנה עצמית והתגוננות. ההבדל הוא כמובן דק מאוד אבל ישנו הבדל משמעותי בין עבירות של סחיטה ואיומים לבין אזהרה. המסוגלות של האדם לבצע את איומיו הוא גם שיקול שמונח כאן על הכף ונבחן באופן ספציפי כתוצאה ממניעת הפללות של אדם אשר אין בכוחו, שמו או מעשיו להוכיח כי אכן התכוון לממש את האזהרות או ליצור מצב בו אזהרתו אינה חוקית או מוסרית.


למשל, מעביד שהזהיר את העובד כי במידה וימשיך להגיע באיחור לעבודה הרי שאז הוא יפוטר, נחשבת כאזהרה לגיטימית. לעומת זאת, מעביד שהזהיר עובדת שבמידה ולא תעסה את גבו יגרום להכפשת שמה בחברה - מהווה איום, סחיטה וניצול מעמד ויחסי מרות.

מה עושים במקרים של הפללות או חשד להפללות?

מקרים של ניסיון לתפירת תיק או הכפשת שמו של אדם הם נפוצים. חשוב מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום עבירה של סחיטה ואיומים למזעור הנזקים, ובמקרים שונים לבחון את האפשרות האם ראוי להגיע לעסקאות טיעון ובכך להבטיח את הקטנת העונש.



30 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page